בשעה טובה הגיע הרגע לכתוב את ה #בוקריפורט על ספרי יעקב של אולגה טוקרצ'וק, הסופרת הפולניה שזכתה בפרס נובל לשנת 2018.
לקח זמן כי הספר בערך 900 עמודים, אני מצרפת תמונה להמחשה כמה זו לבנה.
היריעה של הספר רחבה אף היא, זהו רומן היסטורי על יעקב פרנק והתנועה הפרנקית, פרשה היסטורית שבבית הספר למדנו עליה משהו אבל לא זכרתי מעבר לשם ושיעקב פרנק היה ממשיך דרכו של שבתאי צבי.

@morbaram
מעכשיו יש!
אני מתייגת סקירות ספרים תחת #בוקריפורט אבל #פידספרים זה מצוין.
לא מכירה את סלסט אינג :(

החלטתי לנסות את בוקווירם ולא אהבתי את הפורמט אז חוזרת לתג #בוקריפורט פה.
והיום עידן התמימות של אדית וורטון. הרומן מתרחש בשנות השבעים של המאה ה- 19 ועוקב אחרי היחסים של ניולנד ארצ'ר, בן החברה הגבוהה, עם בת הדודה של אשתו/ ארוסתו, אלן אולנסקה.
הרומן מתחיל כשהיא מגיעה לניו יורק מאירופה, אחרי שנפרדה מבעלה. זה כמובן עורר סקנדל והוא מחיש את הצהרת האירוסין כדי להראות סולידריות עם המשפחה.
ארצ'ר גדל בחברה מאוד נוקשה עם כללי התנהגות ברורים ומעט מאוד תקשורת כנה, גם בתוך המשפחה>>

יש לי #בוקריפורט ממש קצר על האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות של פיליפ ק. דיק.
שכחתי כמה זה סקסיסטי ועכשיו אני כועסת על כל המבקרים הפוסטמודרניסטים שהיללו אותו.

עוד #בוקריפורט (אני חולה ועונת התזות כבר החלה).
מכונת הזמן, ה.ג׳. וולס 1895
רומן קצר וחביב, אופייני לוולס של התקופה. קצת מדע בדיוני, קצת אימה אבולוציונית וכמובן בת לוויה מהקהילה המקומית בסביבה זרה שננטשת בסוף הסיפור. לא התלהבתי אבל משפט הפתיחה מעולה: The Time Traveller was expounding a recondite matter to us. והניגוד שהוא יוצר בין הנושא הפנטסטי של מסע בזמן לבין חבורת גברים ויקטוריאנים שמתכנסת לארוחת ערב די משעשע.

עוד #בוקריפורט שהייתי צריכה לכתוב קודם. הפעם דם הערפדית מאת פיליס מרייאט. The Blood of the Vampire,1897
תחילת הסיפור: בחורה צעירה ותמימה שגדלה במנזר בג׳מייקה מגיעה למלון בעיירות נופש בבלגיה ומתיידדת עם שתי משפחות אנגליות. הנערה משתוקקת לחברה אבל כל מי שהיא מתקרבת אליה או אליו מתחילה להרגיש לא כל כך טוב...
בניגוד למה שציפיתי מהכותרת הסנסציונית ואופי הסיפור זה לא כל כך רומן גותי כמו דרמה פסיכולוגית שמתפתחת לטרגדיה של תורשה לא מוצלחת ובחירות קשות.
<<

#בוקריפורט אמה מאת ג׳יין אוסטין
קראתי את הרומן לפני מליון שנה ועכשיו אני אמורה להנחות עבודה מסכמת עליו אז קראתי שוב וההערכה שלי ליכולת הכתיבה של אוסטן רק מתגברת.
אני לא אתקצר את העלילה כי יש בלי סוף תקצירים זמינים ברשת ואין לי הרבה מה להוסיף חוץ מזה שאיך לעזאזל שכחתי שמר נייטלי התאהב בה כשהיתה בת 13?! חתיכת פדופיל. זה לא רומנטי ולא מגניב בכלל.
<<

בוקר טוב, הנה #בוקריפורט מאוחר מהביקור בישראל על אחוזת דג'ני של אלון חילו. ולא סתם התעכב, לקח לי זמן לנסח את דעתי עליו.
הספר מורכב משני יומנים שמתארים מפגשים בין ויקטור קלווריסקי, איש מפתח בעלייה השנייה, וצלאח דג'ני, נער מקומי שחי באחוזה פוריה שויקטור היה רוצה לעצמו. הוא מציג לקוראת שתי פרספקטיבות על ההיכרות ביניהם שמתחילה בחברות ומסתיימת באסון.
<<

קראתי קצת בחופשה/ מחנה עבודה אז יש #בוקריפורט נתחיל במאה שירים מאת מרקוס ולריוס מרטיאליס בתרגום רונן סוניס.
הקריאה בספרון היתה מרירה-מתוקה כי הספר תוכנן כפרויקט משותף שבו עמינדב דיקמן יתרגם מהמקור במשקל הלטיני הקלאסי ואילו סוניס יצרף עיבוד חופשי בעברית. אולם דיקמן נפטר לפני השלמת העבודה, וסוניס מתאר את הספר כ"גדם" שהוא גם "נר-נשמה" לדיקמן.
<<

ובכן #בוקריפורט ראשון למסטודון: ברוקלין מאת קולם טובין.
טובין הוא סופר אירי עכשווי די ידוע, וזהו אחד הרומנים המוערכים שלו שתורגם גם לעברית.
זהו סיפור הגירה של אישה אירית צעירה שחיה בעיר קטנה ומתקשה למצוא עבודה ובן זוג ובעיקר מטפלת בבית ובאימה בזמן שאחותה הזוהרת מנהלת קריירה וחיי חברה עשירים. אבל האחות מארגנת לה מעבר לברוקלין, שם יהיו לה עבודה ומגורים תחת חסותו של הכומר המקומי.
הרומן מתאר בעיקר את ההסתגלות שלה לחיים לבד, את הבדידות ושאר קשיי הגירה, לצד גילוי יכולות חדשות והצלחה בעבודה ובלימודים>