מאז תאונת המעבדה, הם למדו להסתוות בין האנשים הרגילים. היו להם כמה כללים:
1. למד ללכת לאחור.
2. למד את השפה לאחור, בדיבור ובשמיעה.
3. למד לנהל שיחה עם אדם רגיל בלי שישים לב שאתה חווה את הזמן הפוך ממנו. נבא את הצד שלו בשיחה.
4. אל תשאר באותו מקום הרבה זמן
5. כשאתה בוחר מקום חדש למגורים, המנע מאיזורים עם הרבה סלעי בזלת #סיפורונובמבר #בזלת

#סיפורנובמבר #בזלת
הלב שלי זוכר ימים אחרים, ימים בהם היה גמיש, חם, זורם. בימים ההם הלב שלי היה ניגש לסובבים אותו מנסה להתקרב.
יש גבול כמה אנשים נכווים ומתרחקים ממך לפני שאתה מפסיק לנסות, שאתה מתקשה, קופא.
היום הלב שלי נשאר במקום, מחכה לאנשים שיפנו אליו, שיתקרבו. אנשים כבר לא מקבלים ממנו כוויות כשהם מתקרבים, חוץ מאולי בימים חמים במיוחד.
מה שנשאר ללב שלי זה רק לחכות שיקחו אותו ויסתתו ממנו אנדרטה.

לא תמיד הייתי גוש אפל של סלע חסר חיים.
היום אף אחד כבר לא זוכר, אבל לפני שנים הייתי נהר שוצף של אש נוזלית שכילתה כל מה שנגעה בו. ואז ראיתי אותם נשרפים מול עיני, בעודם נסים על נפשותיהם. וזה כאב. אז התקררתי. התאבנתי. היום איש לא בורח. אבל איש גם לא שש לגעת.
#סיפורונובמבר #בזלת