אז ככה:
אתמול קיבלתי הודעה ב#וואטסאפ של הבניין על חשד לאיזה נזילה רצינית כי השכנה ראתה כמות רצינית של מים נופלת מקומה לא ידועה, וזה נראה כאילו התפוצץ דוד או משהו.
ומסתבר שהשכנה בקומה מעליי פשוט ניקתה מחוץ לאמבטיה עם כמויות אדירות של מים כאילו אין כלים מתאימים יותר לניקוי.
היא כתבה לנו את זה בוואטסאפ היום.
זהו, בוטלה עילת ה#סבירות, אז מהיום תנקו חלונות בכל כמות מים לא סבירה שתרצו.
חודשיים אחרי, העולם התרגל יפה מאוד לזה שאין לי #וואטסאפ. השמיים לא נפלו. עד כה שלוש פעמים שאנשים "ניסו להשיג אותי" (בוואטסאפ( ולא התקשרו. כל מי שהייתי איתה בקשר עדיין בקשר. חלקם אפילו יותר בקשר כי מתקשרים. אף אחד לא יכול להטריד אותי יותר והממשק האנטי- #ADHD שלהם הוא זיכרון מהעבר ותו לא. משהו שאספר בצ’יזבאט. שקט לי יותר במוח כשאני לא נמשך להיכנס פנימה לאפליקציה המרושעת הזאת, וטוב לי עם הרעיון שאני מקשה קצת על פייסבוק להצליב נתונים