חיבוק

תני לי עוד רגע תני לי דקה
‏החיבוק שלך הוא לי מתנה,
‏להרגיש את ליבך קרוב לליבי
‏להסניף את הריח שעולה באפי.
‏את חום גופך הצמוד לגופי
‏את נשימתך המסונכרנת לנשימתי,
‏להשקיט את כל הצרות מסביב
‏שעלינו מנסות להעיב.
‏להעלים מליבנו את החרדות
‏להפנים עמוק את הרצונות,
‏אז תני לי עוד רגע רק עוד דקה.
#קצרים
#קצריםאבאג
#חיבוק

היא עמדה לצאת מהחדר,
‏עצרי אמרתי לה,
‏תקשיבי רגע למה שרץ לי בראש.
‏היא הסתובבה אליי.
‏מוסיקה שקטה מתנגנת לה ברקע - אמרתי,
‏בחוץ גשם וקר , שנינו עירומים מתחת לפוך מחובקים
‏ראשך על חזי - המשכתי.
ידך מלטפת את חזי
‏וידי מלטפת את גבך.
‏רוצה להרגיש את חום גופך.
‏היא הסתכלה עליי שניה, התקרבה ונתנה לי חיבוק.

‏⁧‫#סיפורנובמבר‬⁩
‏⁧‫#חיבוק‬⁩
#סיפורון

בסוף כל לילה היה מחבק אותה עם זריחת השמש. היא ידעה שזו לא רק אהבה אלא גם חרדת נטישה. מאז שגילה לה שהוא טרול הוא מפחד שתעזוב בזמן שהוא פסל.
הוא עטף אותה בגופו הגדול, משאיר לה מקום לנוע אך לא לצאת, חושב שהיא לא שמה לב. היא הרגישה את החום והרכות שלו, שהפכו לאט לקור וקשיחות היא החלה לעלות באש אך מיד חמקה בגמישות מהחיבוק שלו אל הצללים, ומשם אל הארון שלה לשנת היום. גם היא תחלוק איתו את סודה, לילה אחד. #סיפורונובמבר #חיבוק

הם הלכו על חוף הים וניסו למצוא את הדרך לחזור להיות ביחד. הוא ידע שהוא צודק ושאולי זה לא מספיק. הוא נזכר בתקופה שבה לא יכל לדמיין אותם בנפרד ותהה איך הגיעו משם לכאן. רוב הטעויות היו שלו, לא היה לו ספק בכך כמו שלא היה לו ספק שעכשיו הוא צודק. הוא הרגיש שעלבונות העבר וגאוותנות מונעות ממנה להודות בטעותה. בעבר היה מתעלם מעלבונות העבר ומתעצבן מהגאוותנות. הפעם הוא פשוט חיבק אותה חיבוק חזק וארוך. אולי זה לא יתקן הכל אבל זה כן יתקן את עכשיו.
#סיפורנובמבר #חיבוק

תמר חזרה סוף סוף הביתה, בגדיה היו ספוגי גשם, שניתך בעוצמה על העיר.
בפינת הסלון עמדה מיותמת המטרייה ששכחה לקחת איתה באותו הבוקר.
עדיין תחת השפעת הנזיפה הפומבית של הבוסית, נכנסה תמר למטבח כדי לשפות את הקומקום על הכיריים.
המצת הישן סירב להצית האש מתחת לקומקום. דמעות חנקו את גרונה וטפסו אל עיניה. כמה השתוקקה עתה לחיבוק מרגיע ומעודד.
היא נכנסה לחדר השינה, מחפשת נחמה ויודעת, שרק חיבוקו של הדוב החום של ילדותה, יוכל להרגיע את תחושותיה.
היא בכתה את בדידותה אל תוך צמרו הרך.
#סיפורונובמבר
#חיבוק

הוא: רוצה חיבוק או לא?
היא: כן.
הוא: אז למה את לא מבקשת?
היא: כי חיבוק לא מבקשים, חיבוק נותנים.
הוא: חיבוק נותנים באהבה או לא נותנים בכלל.
היא: חיבוק יש רק בלחם וגם אותו נותנים בסוף.
הוא:
היא:
הוא: אז רוצה חיבוק או לא?
היא: כן.
הוא: נו, אז בואי יא גנובה, בואי.

#סיפורונובמבר
#חיבוק

היא חזרה הביתה רטובה כולה, מגשם הזלעפות, שירד על העיר באותו הלילה.
בפינת הסלון עמדה מיותמת המטרייה, ששכחה לקחת באותו הבוקר.
עדיין תחת השפעת הנזיפה של הבוסית שלה, נכנסה למטבח כדי לשפות הקומקום על הכיריים. המצת סירב להצית האש והיה זה הרגע, בו נשברה.
דמעות חנקו את גרונה וטפסו אל עיניה. כמה הזדקקה כעת לחיבוק גדול ומרגיע. כל שהיה לה כעת הוא הדובון של ילדותה, לחבק ולבכות אל תוך צמרו הרך.
#סיפורונובמבר
#חיבוק
#23

היא צעדה בשביל הצר שבחורש. השנה שבילתה בגלות, בין היצורים הקטנים והחכמים שביער, לימדה אותה המון. אבל עכשיו על כל זה להסתיים.

כשהזקנה אמרה לה לעזוב, היא פרצה בבכי. "ככה אתן זורקות אותי מפה? אני לא רוצה לעזוב!"

הזקנה נאנחה. "יקירתי, לכל דבר טוב מגיע מתישהו הסוף", היא פסקה. "ועכשיו, לכי. אביך חולה, אבל אמא בחיים."

כשהגיעה לפתח הבית, השעה היתה מאוחרת. היא נקשה בהיסוס.

אמא שלה פתחה לה. "עכשיו חזרת? אחרי שאבא חלה?"

"רק בשביל לקבל ממך חיבוק, אמא", היא ענתה. "התגעגעתי אלייך."

#סיפורונובמבר #חיבוק

כשהייתי קטנה, גר ברחוב המקביל כלב קולי גדול. מהסוג שהיום היה גורם לי לעצור ולהביט בהערצה מתמוגגת. (ואולי גם לצווח בהתלהבות "חמודי קטני כלבטוב כזה!")
אבל אז שנאתי אותו.
כל פעם שסבתא הייתה עוברת באותו רחוב, הוא היה מזנק ומניח את הכפות על הכתפיים שלה.
סבתא הייתה קטנטנה, מטר וחצי ביום טוב. אני די בטוחה שהכלב היה גבוה ממנה בתנוחה הזו, וכל הסיפור היה מפחיד אותה למוות. אז לא פלא ששנאתי את הכלב הזה, שהיה מפחיד את סבתא.
רק היום אני מבינה שבסך הכל לא חיבקו אותו מספיק בבית.
#סיפורונובמבר #חיבוק

@hadtoask @abgd גם אני, החלמה מלאה ומהירה #חיבוק