@Birdy @tamardudai

עקרונית מחוץ להקשר הזה כן בתרגום מילולי, אבל בפועל זה „לשון נקבה”, „לשון זכר”, ו„לשון רבים”. זאת בחירה מעניינת לשלשה, רק מה? they באנגלית באמת מנטרל¹ מגדר (ומספר בשימוש שלו ככינוי סינגולרי), ו„רבים/הם” לא, כי יש „רבות/הן”. לכן אני חושבת שזה תרגום של הרעיון מ#אנגלית בלי לראות אם הוא מתאים.

מצד שני, אולי #הצעירות_של_היום משתמשות באמת בצורת רבים בעברית? 🤷

¹ במובן הבלשני, כלומר לא מבחין בהבחנה שנמצאת במקום אחר במערכת. neutralise בלע״ז.

‏#בלשנות #מגדר #כינויי_גוף #לשון_פניה

פייסבוק העלה לי תזכורת מצעדת המופקרות מלפני חמש שנים, אז הנה תזכורת משלי: אי־ציות לתבניות מגדריות שהחברה¹ מכתיבה לנו ומרי מגדרי הם לא רק שחרור אישי אלא גם כלי חשוב בפירוק הפטריארכיה במהרה בימינו אמן כי״ר, כלומר שחרור חברתי מאחד המוסדות הדכאניים והעקשים שידעה האנושות 🔨

¹ כלומר, א·נשים אחרות וגם אנחנו כלפי עצמנו.

כתבתי על השלט פה (הבהרה: ב־2018 הצעדה נקראה „צעדת השרמוטות”; מאז שונה השם ל„צעדת המופקרות”):
https://old.digitalwords.net/slutwalk-2018

‏#מגדר #היררכיה #אנרכיה #פטריארכיה #הפטריארכיה #שחרור #אקטיביזם

טוב, נו, התגרו בי בצייצת, אז #שרשור על (אי-) #שוויון #מגדר|י ב #ישראל, בפרט בתחום ה #משפחה

אמ;לק: למרות שישראלים (יהודים חילונים) תופסים מעצמם שוויוניים ברמה של צפון אירופה, האמת היא אחרת, וכשמסתכלים על פרקטיקות ישראל הרבה יותר דומה למדינות השמרניות יותר ב oecd (ספרד, יפן, טורקיה - תלוי במה)

@NadavPV
אגב, זה מתחבר יפה גם למחקר הזה:

#מגדר #ניעותחברתית #הכנסה

https://www.davar1.co.il/411009/

>>מה שפחות יפה הוא שאנחנו יודעים שבישראל, ובפרט במעמד הבינוני-גבוה, יש הרבה יותר דיבור על מעורבות אבהית מאשר מעורבות אבהית בפועל (תחשבו אבא שיודע שחשוב להיות מעורב אבל חוזר מהעבודה בשמונה בערב).

#מחקר #אבהות #מגדר #תפיסותמגדר #מעורבותאבהית