כאשר החוצנים הופיעו והסבירו על המכונות וחשיבותן בשדר לכל העולם מהחללית שלהם, היו קולות ספקניים: זה נשמע כאילו אתם נותנים לנו מתנה שרק תגרום לנו לעבוד! השדר הושתק. נראה כאילו הייתה התייעצות בגשר הפיקוד זמן מה, ואז הם ענו שיוסיפו שיפור למכונות. הם המשיכו לתצפת כדי למנוע מתקפת קודחים או שודדים בשלב הרגיש הזה. זה ייקח כמה שעות, אבל תיכף המכונה תייצר ג׳ל כתום, שמספיקה טיפה ממנו כדי להקהות את החושים ולטשטש את הכאב עד מחר. 2/2 #סיפורונובמבר #אשפה #נקודה #כתום #גשר #מחר

הם המתמקמו בנקודה שחושבה. הציבו תצפיות והגנה מפני קודחים אחרים בטרם הפעילו את המכונה. לא היה צורך בידע כדי להפעיל את המכונה, וממילא כל הכפתורים והסימנים היו בשפה של החוצנים. משלב זה הכל נעשה מעצמו: המכונה תקדח דרך כמה מטרים של אדמה ואז תתחיל לעבד את האשפה שמתחת: חלק יהפוך לדלק שמזין את המכונה, חלק ישתחרר כחמצן לאטמוספירה, כך שבעוד כמה עשרות שנים אולי תחזור להיות מה שהייתה, חלק יהפוך לחומר מזין שיספיק גם לצוות וגם למושבה שלהם. אבל כל זה פחות עניין אותם #סיפורונובמבר 1/2

אז אחרי חודש פורה ויצירתי שהיה לנו בזכות ה #סיפורונובמבר ועקב בקשות שקיבלתי מחלקכם.ן, אני מכריזה בזאת על פתיחתו של #קצרצמבר. הפורמט הוא אותו פורמט: לכל יום מוקדשת מילה שצריכה (אבל לא חייבת) להוות השראה לסיפורון שתכתבו באותו יום.
וזו רשימת המילים:
1 פרידה
2 עיסה
3 ג'ל
4 בקבוק
5 תרגיל
6 קעקוע
7 שרשרת
8 איגואנה
9 ברבור
10 קלישאה
11 קולר
12 ארנק
13 גל
14 אסם
15 צוהר
16 פצע
17 בול
18 נווה
19 נורה
20 חליל
21 סנאי
22 אקדח
23 החלמה
24 ספק
25 קשת
26 עלה
27 נדנדה
28 חולד
29 כפתור
30 למה
31 הקדמה

הזינה את הפרומפט לאלגוריתם הציורים: "גן חייזרי יפהפה".

ואז נפל האינטרנט.
"אראה מחר בבוקר מה יצא", חשבה והלכה לישון.

בזמן שישנה, המחשב ברא עבורה עולמות והמציא צמחים. ובחר עבורה את הגן היפה ביותר, שידע שתאהב.

כשקמה בבוקר שכחה מהגן. וסגרה את הטאב.

והמחשב היה עצוב.

#סיפורונובמבר

"מחר לעולם לא יגיע" צעק נביא הזעם ברחוב. הוא ניסה לגרום להם להבין את הסכנה אבל אף אחד לא לקח אותו ברצינות.
בסוף היום, אחרי שלא הצליח להזהיר את האנושות, הוא הלך לישון כשהוא מקונן על גורלו של העולם.
כשקם למחרתיים הוא הגיע למסקנה שאולי זה לא היה כל כך נורא.

#סיפורונובמבר

מחר. אכתוב סיפור מחר. זה יהיה ה-סיפור בה"א הידיעה. הוא יהיה להיט. מחרתיים תוכלו לקרוא אותו באיזה מגזין קטן וביום שאחרי כבר יכתבו עליו ב"גלריה". עוד שבוע יתורגם לאנגלית ויפורסם באונטולוגית הספרות הפוסט-מודרנית הבאה. בעוד חודש כבר תהיה הצגה בברודווי ועד סוף שנה הבאה יצא הסרט.
אבל כל זה יתחיל רק מחר.
#סיפורונובמבר #מחר

#סיפורונובמבר

30. מחר

ישבתי כל היום מול מסך לבן וסמן מהבהב. הסתכלתי על המקלדת, על העכבר, על הרצפה והתקרה, ושום רעיון לא בא. שטפתי כלים, החלפתי מצעים, ראיתי רצף של סרטונים ביוטיוב, ועדיין כלום. הדבקתי את המצח לשולחן מרוב ייאוש. שום דבר טוב לא עלה לי בראש.

המשימה לכאורה פשוטה: "כתבו אלף מילים על ארוע מעניין, אמיתי או דמיוני". בדרך כלל אין לי בעיה, אני יכול לשלוף מהשרוול אלף מילים על כל דבר שבעולם, אבל נתקעתי בשלב הרעיון.

>>

אז עכשיו שנגמר #סיפורונובמבר, הגיע הזמן לחשוף את האתגר האישי שלי שהלבשתי עליו:

* הדמות המרכזית תמיד תהיה אישה. יש מקומות שבהם, בדיעבד, המגדר של המספרת הוא דו משמעי, בגלל הגוף הראשון, אבל כולן נכתבו כנשים.
* בלי מד"ב/פנטזיה/אלמנטים על טבעיים. כדי לצאת מאזור הנוחות שלי.
* בלי טרגדיות גדולות. אף אחד לא מת במהלך הסיפור.
* בלי סיפורי טוויסט/פואנטה. הסיפורים מתארים סצינה, או מאפיינים דמות.

זהו. מקווה שיצא מעניין.

כמו כן: תם ונשלם #סיפורונובמבר 2022, ביצ'ז!!!

החלפת התאריך בחצות הופסקה בכל השעונים בעקבות העיצומים החריפים של הסתדרות השענים הארצית.
לצערה של ההסתדרות, לא ניתן היה לקבוע בשל כך ישיבה עם משרד האוצר למחרתיים.

מילת היום: מחר
#סיפורונובמבר

האגדה מספרת שיש אנשים שאחרי מותם נקלעים ללולאת זמן ביום המכריע בחייהם שעליו הם חוזרים שוב ושוב עד לשיפור העצמי המיוחל שאחריו יוכלו להתקדם הלאה.

אני? לא קיבלתי שום דבר כזה, אלא לולאה שבה אני חוזר ליום שאחרי עבור כל אחד מהימים בהם אמרתי "אעשה את זה מחר!"

#סיפורונובמבר

באחת עשרה חמישים ותשע היא התעוררה לפתע, ראשה מלא במחשבות על ארועי היום - הביקור אצל אמה, הטיפוס על הגשר, הבוס בעבודה. משם הם נדדו לימים ולשבועות האחרונים - הטיול לגולן, הסרט שראו פעמיים ברצף. הזכרונות החלו חוזרים עוד ועוד לאחור, לימי האוניברסיטה, למשחקי ארץ עיר ביסודי. ואז, דקה לאחר מכן, באותה פתאומיות בה התעוררה, היא נרדמה שוב, מחר.

#סיפורונובמבר

ובו אני מגלה את ה-DSU, הדובי סיפורונובמבר יוניוורס!

#סיפורונובמבר אחרון ודי

כתום היום יבוא מחר

לכבוד סיום #סיפורונובמבר, רציתי להגיד שהייתם טובים אלי, מסטודון. אתם קהילה תומכת, שבה קל יותר לגעת. תודה לכולכם.

#סיפורונובמבר - מחר

מחר יהיה עוד סיפור. אולי הוא יבטא נכון איזו שהיא אמת, יזקק אותה למשהו מעבר, ואנשים יאהבו אותו, או שירתעו ממנו, ירגישו משהו. אולי יזכרו אותו מעבר לזמן שלוקח לגלול. או שהוא יהיה סתם סיפור, עוד אבן שמדלגת על פני המים, פליפ, פליפ, ופלופ, שוקעת לנצח.
או שלא יהיה סיפור. כי יש מחר עבודה, ומשפחה, וטלויזיה, וכל כך קל לשקוע בטשטוש הזה שמחבר מחר ועוד מחר ועוד מחר למין עיסת זמן עומד, ביצה שבה אפשר רק להמשיך לצעוד, או להיכנע ולטבוע. אולי לא יהיה סיפור מחרתיים. אולי הפסקה, אולי סיום.

היום השנוא על האופה היה היום בו הארנבים באו לבקר. בכל פעם מחדש אותה בדיחה מטופשת, עד היום בו הוא הבין שבמקום עוגת גזר הוא יכול פשוט להציע להם עוגת גבינה עם צבע מאכל.
ומאז הוא חי באושר ועושר, והארנבים סוף סוף הפסיקו להציק לו.
חוץ מאחד שרצה רד וולווט.

#סיפורון #סיפורונובמבר

אביגיל פנתה לסבתא שלה "סבתא אלישבע, אפשר מרק גזר?"
אלישבע הסתכלה על בעלה אליעזר ברחמים ואמרה "לא נשארו גזרים במקרר, צריך ללכת לקטוף מהגינה".
אליעזר נרעד.
"זה יותר מדי עבודה" הוא פנה לאביגיל כמעט בתחינה "אולי תרצי מרק בטטה במקום?".

#סיפורונובמבר

אני לא יכול לקרוא את ההשטג הזה בלי לשיר
🎶 #סיפורונובמבר
עננים עננים בעיניי 🎶

היא ראתה אותו מבחין בה מהקצה השני של הבר. עיניהם נפגשו, והוא בהה בה. חייכה.

היא כבר היתה רגילה לכאלה. תיכף הוא יגיע, שופע קסם אישי מדומיין, וישאל אם העיניים שלה כתומות כי אמא שלה אכלה יותר מדי גזר בהריון.

"וואו! איזה מחשוף!" הוא מלמל.
מטרידן. גם לכאלה היתה רגילה.

#סיפורונובמבר

===

באופן מטומטם, בהתחלה הוא היה אמור לאכול לה את הראש עם חפירות על גנטיקה של עיניים, והיא היתה עצבנית מאוד וחשבה לעצמה "השדיים שלי כאן למטה, יא נודניק". מסיבות מובנות ירדתי מזה.

עוד יום אחד למנאייאק
#סיפורונובמבר