- לא נורא, זה קורה לכל אחד.
- ברור שלא נורא, גמרתי מוקדם בכוונה.
- מה?
- כן, יש לי עוד מה לתת, זו היתה רק הקדמה.
- ...
- ...
- אז גמרת מוקדם בשביל משחק מילים מטופש?
- אמממ... כן?
- וואו, אתה יודע מה עושה לי את זה. קח אותי עכשיו!!!

#קצרצמבר

היד הקמוטה מתהדקת על זו הצעירה מעל סדין בית החולים. העיניים העייפות עושות סיבוב אחרון סביב החדר הלבן, מלטפות ראש קטן וזהוב, מנגבות דמעה על לחי רעננה. עד שהעפעפיים נעשים כבדים מכדי לשאת את עול החיים ומשאירים את העולם הרחק מעבר.
"ברוך הבא," לוחש קול עדין בעלטה. "מקווה שההקדמה לא שיעממה אותך. שנתחיל?"
#קצרצמבר #הקדמה

היד הקמוטה מתהדקת על זו הצעירה מעל סדין בית החולים. העיניים העייפות עושות סיבוב אחרון סביב החדר הלבן, מלטפות ראש קטן וזהוב, מנגבות דמעה על לחי רעננה. עד שהעפעפיים כבדים מכדי לשאת את עול החיים ומשאירות את העולם הרחק מעבר.
"ברוך הבא," לוחש קול עדין בעלטה. "מקווה שההקדמה לא שיעממה אותך. שנתחיל?"
#קצרצמבר #הקדמה

- נסי לנחש על איזה שיר אני חושב עכשיו.
- מאיפה לי לדעת?
- נו תנסי. מקסימום תטעי.
- לפחות תן רמז.
- יודעת מה, אני אתן לך רמז דק, שלא יהיה לך קל מדי.
- למה? למה דק?
- בדיוק!!

#קצרצמבר
(רפרנס למי שלא מכיר: https://www.youtube.com/watch?v=hYWHJwyO5Gs)

כי עכשיו אני יכול.
כי כשהייתי קטן יכולתי כל כך מעט.
כי אמא קילחה אותי עד גיל 15.
כי הייתי האיש הקטן שלה מאז אבא עזב.
כי גם כשהראתה את זה עם החגורה, אהבה אותי.
כי אהבה יותר מדי. כל כך חזק, שלמדתי לשנוא.
כי הן מזכירות לי אותה.
כי איתן אני חזק.
אבל בעיקר - כי אני יכול.
#קצרצמבר #למה

כפתור ראשון ללולאה ראשונה. כפתור שני ללולאה שניה. כפתור שלישי ללולאה שלישית. כפתור רביעי ללולאה רביעית. כפתור חמישי ואחרון ללולאה חמ... איך אין לולאה חמישית?
איפה לכל הרוחות פספסתי לולאה???...
טוב, מהתחלה. כפתור ראשון ללולאה ראשונה...

#קצרצמבר (שוב באיחור)

"ועל הכפתור האדום אנחנו לא לוחצים אף פעם..."
"למה?"
זורוויק נאנח. 3,512,409 שנים נהג במשאית הובלת החלב האינטרגלקטי וכל פעם שהדריך נהג משנה חדש - אותה שאלה.
"פשוט סמוך עלי."
"אבל בטוח יצרו אותו למטרה כלשהי..."
החדש הנוכחי היה עקשן.
"כן, כדי לבחון את העצבים שלי. עכשיו תקשיב... לא, מה אתה עושה?!"
אבל המחוש הקדמי של החדש כבר היה על הכפתור.
המשאית התהפכה בקול פיצוץ עצום שאיכשהו הצליח להרעיד את הריק.
בין השברים, חלחל לאיטו שביל מבריק של כוכבים.
#קצרצמבר #כפתור

- אני אומר לך, מישהו מוציא מידע החוצה! יש לנו חפרפרת.
- לא יכול להיות, אין חפרפרות בישראל.
- ...
- ...
- יש לנו חולד!
- אוי ואבוי, דבר מיד עם מחלקת אבטחת מידע!

#קצרצמבר

"כמה הוא חופר! כל שיחה מכרסם לי את השורשים של הרצון לחיות..."
"עזוב, הוא לא רואה אף אחד שנמצא מולו."
"זה כאילו שהוא גדל מתחת לאדמה ולא למד לתקשר עם אנשים."
כאילו הוא לא שם בכלל. כאילו בחר להיות הוא. כאילו לא הם הוציאו אותו מהמחילה הנוחה שלו, כשהוא מתנגד בכל מעודו.
#קצרצמבר #חולד

קראו לה מריה, עוד כשהיינו בבית הספר שאלתי את עצמי אם היא נוצרייה. התביישתי לשאול גם כשהיינו יחד באוניברסיטה. בפעם האחרונה פגשתי אותה בבית הקברות. גיליתי שהיא לא נוצרייה. אבל זאת היתה השאלה הלא נכונה. הייתי צריך לשאול אם היא רוצה לשבת לקפה. ישו, היא היתה כל כך בודדה. #קצרצמבר

"זה נגמר אנאקין, יש לי את ייתרון הגובה!"
"לא אובי וואן, לי יש את ייתרון הגובה!"
"לא נכון, לי יש את ייתרון הגובה"
"לא נכון! לי!"

"ילדים, רדו מהנדנדה, הגיע הזמן ללכת הביתה!"

#קצרצמבר

רק אני והרוח.
והנדנדה שסבא התקין מכיסא תינוק ישן.
יותר גבוה!
את צינורות המתכת למסגרת הוא הביא מאתר בניה קרוב והלחים בעצמו למעקה המרפסת ("ידי זהב יש לסבא שלך," היה אומר).
עד לענן הקרוב!
החופש עוד מעט יגמר וקצת אחריו - הילדות.
אבל בינתיים זה רק אני והרוח. והנדנדה.
#קצרצמבר #נדנדה

#קצרצמבר #הייקו

בגינת ביאליק
לא שמו אף נדנדה
בשביל האירוניה

#קצרצמבר #הייקו

בוא עלה אלי
אמרה אליו בתקווה
אבל וולט עצלן

#קצרצמבר #הייקו

היא היתה קשת
נמתחה אל המטרה
בלי חץ באשפה

#קצרצמבר #הייקו

גם כשהספק
אוכל כל חלקה טובה
יש רק קלישאה

#קצרצמבר #הייקו

בשנת החלמה
לא מרגישים שיפור
עד סוף דצמבר

הוא נכנס למשרד, חיוך על שפתיו. כל ההסכמים נחתמו, כל הבעיות לוטשו. עכשיו נותר רק דבר אחד לעשות.
הוא הרים את שפורפרת הטלפון, וידא שהמצלמה מכוונת אליו והמתין שהשיחה תחובר.
"עלה..." הוא אמר ברגע שנענה מהצד השני "...בידי".

#קצרצמבר (שוב באיחור... מסתבר שיש לי קצת חיים).

>>
בשר. גלגול. עלה.
ואמא שלהם, הבת שלה היחידה, רק מלחשוב עליה היא נאנחת. בת שישים עוד מעט ושוב מצאה חבר חדש. ואולי הפעם יעבוד? היא ממלמלת ברכה.
שתי כפות תערובת, גלגול ואל הסיר.
ועומריקי, האמצעי. זה שהכי צריך את האהבה שלה. ילד סנדויץ', הם קוראים לזה. לא מצא את המקום שלו בינתיים. קורה. כל אחד בקצב שלו. לו היא תשמור את הגולובץ הכי גדול. ואת החיבוק הכי חם, אבל בזהירות, שהאחרים לא יראו.
ויום אחד גם הוא ימצא את הנישה שלו. העולם גדול. לכל עלה את המילוי שלו.
היא פורשת את העלה הבא.
#קצרצמבר #עלה

- אדוני, אתה לא יכול לעלות עם זה לטיסה.
- נו בבקשה, אני לא ארה באף אחד.
- מצטער, זה מנוגד לכללים. למה בכלל אתה רוצה לעלות עם קשת למטוס?
- אני מקווה שנעבור בתוך ענן ואז אני אוכל להעלות סטורי עם תמונה של "קשת בענן".
- ...
- ...
- לא יכולת להביא קשת לשיער במקום?

#קצרצמבר